5 היקבים שאני הכי אוהב בישראל (ועוד בונוס קטן מהמוסך)

פלטר (Pelter) – הרוח הקרירה של הגולן

הביקור בפלטר שבעין זיוון הוא תמיד חוויה של שחרור מוחלט. יש משהו באוויר הפתוח והקריר של רמת הגולן, בחצר הלא-מתאמצת שוקקת החיים, ובפלטת הגבינות המצוינת שמונחת ליד כוס הסוביניון בלאן, שפשוט עובד. מטיילים תמיד מספרים על האווירה השמחה והנוף המשגע, אבל בשבילי זה קודם כל המקום שבו היין פוגש אנשים בלי שום יומרות. אתה יושב בחוץ, נושם את הרוח ההררית, שומע ברקע צחוק של מבקרים אחרים, ונותן לזמן לעצור. 

מיקה (Mika) – אינטימיות משפחתית בנטור

יקב בוטיק קטן בדרום רמת הגולן שהפך לאחת הפנינים הכי שקטות ומיוחדות שיש. מיקה רן מנדל מביאה ליקב הזה את כל הלב שלה, וזה מורגש היטב בכל טעימה. כשיושבים מול הנוף הפתוח אל הכנרת והרי הגליל עם כוס של הריזלינג המרענן או הסוביניון בלאן המפורסם שלהם, מיד מבינים למה המבקרים לא מפסיקים לשבח את הכנסת האורחים החמה וסביבת הפנים. זה פשוט להרגיש בבית, עם יין שנעשה בהמון כבוד לאדמה, ושיחות אישיות שגורמות לך להרגיש כאילו באת לבקר חברים.  

קסטל (Castel) – קלאסיקה ואלגנטיות ביד השמונה

כאן אנחנו קופצים למגרש של הגדולים, ממש קל"ב אלינו, בהרי יהודה. קסטל הוא בית ספר לאיכות בלתי מתפשרת. חדר החביות שם נראה כאילו נלקח ישירות מאחוזה יוקרתית בבורדו, והחוויה כולה במרכז המבקרים משדרת אצולה ודיוק. טעימה של ה-Grand Vin במרפסת המעוצבת שלהם, מול הנוף ההררי המסודר, היא חוויה ששמורה לרגעים מיוחדים באמת. אין כאן מקום לטעויות – הכל מתוקתק, מוקפד, עם כבוד עצום למסורת היין ולטרואר המקומי.  

פלם (Flam) – טוסקנה בלב יער קדושים

עוד קפיצה קטנה מהבית, והגענו לאיטליה. יקב פלם באשתאול יושב בתוך יער אורנים מהמם, ונותן תחושה עמוקה של וילה טוסקנית קלאסית. הטעימה שם סופר אלגנטית, אבל נשארת מאוד נינוחה ומזמינה. לשבת בפאטיו המוצל שלהם בשישי בצהריים עם כוס פלם נובל או סירה, לצד פלטת שרקוטרי וגבינות מוקפדת, זה הניתוק המושלם מהשגרה.  

צרעה (Tzora) – שורשיות וטרואר בקיבוץ

היקב שמייצג אולי יותר מכל את החיבור הטהור והמדויק לאדמה של הרי יהודה. ערן פיק, המאסטר אוף וויין של היקב, יחד עם הצוות בקיבוץ, מייצרים יינות שמספרים את הסיפור של הכרמים – משורש ועד מאובנים. החוויה ביקב עצמו היא "גראונדד", מחוברת לקרקע, נטולת כל פוזה, אבל ברמת איכות מהגבוהות בעולם. זהו גן עדן לאנשים שבאמת אוהבים יין לעומק ומחפשים את האמת שנמצאת בתוך הבקבוק.  

בונוס: גראז' דה פאפא (Garage de Papa) – קסם מהחצר בהוד השרון

הייתי חייב להוסיף לרשימה את פרויקט התשוקה של עידו לוינסון. מה שהתחיל במוסך צנוע בבית הוריו הפך לקאלט אמיתי ונדיר בסצנת היין הישראלית. היין הלבן, שמתיישן בין היתר בחביות בורגון, עשוי באיפוק ודיוק כל כך מרשימים, שאפילו שונאים מושבעים של שרדונה פתאום מוצאים את עצמם מתאהבים בו. הגישה בגראז' נשארת חסרת מניירות, אינטימית ומאוד אקסקלוסיבית. להצליח לשים יד על בקבוק שלהם למלאי של SIPWINE זה תמיד הישג משמח, אבל לפתוח ולשתות אותו בערב שקט זו כבר חוויה אחרת לגמרי.